המקור בתורה לחוק הריפוי הדומה בדומה הוא עניין המים המרים המופיע בספר שמות פרק ט”ו פסוק כ”ה- “ויצעק אל ק’ ויורהו ק’ עץ וישלך אל המים שם שם לו חוק ומשפט ושם נסהו”. חז”ל אמרו, שהיה עץ מר. וציטוט של רבן שמעון בן גמליאל: “בוא וראה כמה מופרשין דרכי הקב”ה מדרכי בשר ודם. בשר ודם במתוק מרפא את המר. אבל הקב”ה מרפא את המר במר. הא כיצד? נותן דבר המחבל בתוך דבר המתחבל כדי לעשות לו נס”.
האמת היא, שחלק גדול מאנשים מתקנים מצבים על ידי שימוש בדבר שהוא נגד ההיגיון – אם היה צריך להמתיק את המים, היה מוסיף להם סוכר, כדי שלא יהיו מרים יותר. אולם הדרך ההומאופתית היא להשתמש באותו כיוון, בדבר דומה. המים הומתקו על ידי עץ מר – מר ומר יצרו מתוק.
דוגמאות נוספות לשימוש בחוק דומה מרפא דומה בתורה הן עגל הזהב: משה ריפא את בני ישראל מחטא עגל הזהב על ידי השקייתם בעגל עצמו (שמות פרק ל”ב פסוק כ’)- “ויקח את העגל אשר עשו וישרף באש ויטחן עד אשר דק ויזר על פני המים וישק את בני ישראל”.
ודוגמת נחש הנחושת – (ספר במדבר פרק כ”א פסוק ט’) – המון אנשים מתו בגלל נשיכות נחשי השרף שק’ שלח בהם. משה יצר נחש שרף מנחושת וכאשר מישהו שננשך הביט בו, נרפא מיד. הנחש הכיש, והנחש ריפא. ” ויעש משה נחש נחושת, וישימהו על-הנס; והיה, אם-נשך הנחש את-איש–והביט אל-נחש הנחושת, וחי. “
גולשים 2,050
דירוג: 
Loading...